פרק ג': התובענה על-פי חוק העיצובים

1. מגיש התובענה - בעל הרישיון הייחודי או בעל העיצוב או צד להסכם

סעיף 71 לחוק העיצובים, התשע"ז-2017 קובע כדלקמן:

"71. תובענה בשל הפרת עיצוב

(א) תובענה בשל הפרת עיצוב רשאי להגיש בעל העיצוב, ואם ניתן לגבי העיצוב רישיון ייחודי לפי סעיף 15 - גם בעל הרישיון כאמור; ואולם נערך הסכם לעניין עיצוב רשום בהתאם להוראות סעיף 15 וטרם נרשמו הזכויות בפנקס לפיו בהתאם להוראות סעיף 17, רשאי צד להסכם שזכויותיו לפי ההסכם טרם נרשמו בפנקס להגיש תובענה בשל הפרת העיצוב.

(ב) היה העיצוב עיצוב בבעלות משותפת, רשאי כל אחד מהשותפים בבעלות בעיצוב להגיש תובענה בשל הפרת העיצוב.

(ג) אין להגיש תובענה בעילה של הפרת עיצוב רשום אלא לאחר שנרשם העיצוב; ואולם משהוגשה תובענה בשל הפרה כאמור, רשאי בית-המשפט להעניק סעד על הפרה של העיצוב כפי שנרשם שנעשתה לאחר יום פרסום הגשת הבקשה לרישום העיצוב לפי סעיף 22 כאילו הופר עיצוב רשום; אין בהוראות סעיף-קטן זה כדי לגרוע מזכותו של בעל העיצוב להגיש תובענה בעילה של הפרת העיצוב כעיצוב לא רשום, כל עוד העיצוב טרם נרשם.

(ד) תובע המגיש תובענה כאמור בסעיף-קטן (א) או (ב) יצרף כבעל דין לתובענה כל אדם שזכאי לתבוע לפי הוראות הסעיפים-הקטנים האמורים; ואולם בית-המשפט רשאי, לבקשת התובע או לבקשת מי שמבקשים את צירופו, לפטור מצירוף בעל דין כאמור."

בדברי ההסבר נאמר {מופיע כסעיף 73 בהצעת החוק}:

"סעיף 73

מוצע להוסיף הוראה שתבהיר מי רשאי להגיש תובענה בשל הפרת עיצוב (סעיפים-קטנים (א) ו- (ב)). עוד מוצע לקבוע, כי אין להגיש תובענה על הפרת עיצוב רשום אלא לאחר שנרשם העיצוב, ואולם משהוגשה תובענה על הפרה רשאי בית-המשפט להעניק סעד על הפרה שנעשתה לאחר יום הפרסום לפי סעיף 23 כאילו הופר עיצוב רשום. מוצע להבהיר, כי סעיף זה לא יגרע מזכותו של בעל בקשת עיצוב להגיש תובענה על הפרת העיצוב כעיצוב לא רשום, טרם רישומו של העיצוב (סעיף-קטן(ג)). כלומר, אם הוגשה בקשה לרישום עיצוב, וכל עוד טרם נרשם העיצוב, רשאי בעל העיצוב לבחור: אם ירצה להגיש תובענה מייד, יוכל להגיש תובענה בעילה של הפרת עיצוב לא רשום, ועליו לעמוד בתנאי סעיפים 62 ו- 67. ואולם לחלופין, רשאי הוא לבחור לחכות עד שהעיצוב יירשם, ואם העיצוב אמנם יירשם, יוכל הוא להגיש תובענה בעילה של הפרת עיצוב רשום לגבי כל הפרה שנעשתה לאחר הפרסום כאמור בסעיף 23.  עוד מוצע לקבוע, בסעיף-קטן (ד) כי המגיש תובענה יצרף כבעל דין כל אדם הזכאי לתבוע, אלא-אם-כן פטר אותו בית-המשפט.

סעיף-קטן זה מטרתו לוודא כי כל התובעים האפשריים יצורפו לתובענה כבר בשלב הגשתה, כדי להקל על הדיון בבית-המשפט ולמנוע סרבול אפשרי של ההליך בשלב מאוחר יותר."

2. תביעה לסעד הצהרתי

סעיף 72 לחוק העיצובים, התשע"ז-2017 קובע כדלקמן:

"72. הצהרה בדבר אי-הפרת עיצוב

(א) מי שבכוונתו לבצע פעולה מהפעולות המנויות בסעיף 37(א) או 61, רשאי לבקש מבית-המשפט פסק-דין הצהרתי שלפיו אין בפעולה המבוקשת משום הפרת עיצוב.

(ב) אין במתן פסק-דין הצהרתי כאמור בסעיף-קטן (א) או בסירוב לתתו כדי לקבוע בשאלת תוקף העיצוב."

בדברי ההסבר נאמר {מופיע כסעיף 74 בהצעת החוק}:

"סעיף 74 לסעיף-קטן (א)

הוראה חדשה, אשר תכליתה לאפשר לאדם שבכוונתו לבצע פעולה מהפעולות המנויות בסעיפים המפרטים את זכותו של בעל עיצוב, בין אם עיצוב רשום ובין אם עיצוב לא רשום, לבקש מבית-המשפט פסק-דין הצהרתי שלפיו אין בפעולה המבוקשת משום הפרת העיצוב. זאת כדי לאפשר למבקש עשיית שימושים המותרים על-פי החוק בעיצוב בלא חשש מפני תובענה עתידית, אשר עלולה לגרור ניהול הליך יקר וממושך.

הענקת אפשרות לפניה כאמור לבית-המשפט תאפשר יצירת וודאות אד-הוק, בכל מקרה פרטי, והיא ראויה הן מבחינת המשתמש הפוטנציאלי, שיזכה לעשות את השימוש המבוקש אם בית-המשפט יקבע שהוא אינו מפר, הן מבחינת ציבור המשתמשים, שעשוי ליהנות משימוש זה - שאין בו כל הפרה כאמור, והן מבחינת האינטרס הציבורי הכללי - הגנה על עיצובים במסגרת הקבועה בחוק, ולא יותר מכך.

לסעיף-קטן (ב)

מוצע לקבוע כי בהליכים לפי סעיף-קטן (א), לא תישמע הטענה שלפיה העיצוב הוא חסר תוקף ובנוסף, מוצע לקבוע כי מתן פסק-הדין ההצהרתי, או הסירוב לתתו לא יהיה בהם כדי לקבוע בשאלת תוקף העיצוב. כל זאת, משום שבהליך זה לא נבחן תוקפו של העיצוב, אלא נבחן השימוש שבכוונת המבקש לעשות.

הוראה מקבילה קיימת גם בחוק הפטנטים (סעיף 187)."