פרק ב': הפרת העיצוב - עילות על-פי החוק

1. כללי

יש להבחין בין הגנות הניתנות לעיצוב רשום לבין אלה הניתנות לעיצוב לא רשום. אשר לעיצוב רשום ההגנות הינן כמפורט לעיל בסעיפים 37 ו- 39 לחוק. מסגרת ההגנות הינה רחבה וכל פגיעה בזכויות המפורטות בסעיפים אלה מהווה הפרה.  

סעיפים 66 ו- 67 לחוק העיצובים, התשע"ז-2017 קובעים כדלקמן:

"66. הפרת עיצוב רשום

המנצל עיצוב רשום כאמור בסעיף 37, בעצמו או באמצעות אחר, לאחר מועד פרסום הבקשה לרישום העיצוב לפי סעיף 22 ובלא רשותו של בעל העיצוב הרשום, מפר את העיצוב הרשום.

67. הפרת עיצוב לא רשום

המנצל עיצוב לא רשום כאמור בסעיף 61, בעצמו או באמצעות אחר, לאחר המועד הקובע ובלא רשותו של בעל העיצוב הלא רשום, מפר את העיצוב הלא רשום."

בדברי ההסבר נאמר {מופיע כסעיפים 68-67 בהצעת החוק}:

"פרק ו': הפרת עיצוב

סעיפים 68-67

הסעיפים המוצעים מבהירים כי העושה פעולה כאמור בסעיפים 39 או 62, בלא רשות בעל העיצוב, מפר זכות בעיצוב רשום או בעיצוב לא רשום, בהתאמה. מוצע לקבוע, כי לגבי עיצוב רשום יהיה ניתן להגיש תובענה על הפרה רק לאחר שנרשם (סעיף 73(ג)), ואולם מאותה עת יהיה ניתן לקבל סעד בשל הפרה שנעשתה בכל עת לאחר מועד פרסום הבקשה לרישום העיצוב (לפי סעיף 23). לחלופין, עד למועד רישומו של העיצוב, יהיה ניתן להגיש תובענה בשל הפרת העיצוב כעיצוב לא רשום. עוד מוצע לקבוע, כי ההפרה תהיה בין אם עשה אדם את הפעולה בעצמו, ובין אם באמצעות אחר.

משמעות הדבר היא, שגם אדם שהזמין מאחר ייצור של עיצוב רשום, למשל, בלא רשותו של בעל העיצוב הרשום, מפר אותו הפרה ישירה."

2. הפרה עקיפה של עיצוב לא רשום

סעיף 68 לחוק העיצובים, התשע"ז-2017 קובע כדלקמן:

"68. הפרה עקיפה של עיצוב לא רשום

(א) המבצע פעולה מהפעולות המפורטות להלן במוצר נושא עיצוב לא רשום מפר את העיצוב הלא רשום, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי המוצר נושא העיצוב הוא מוצר מפר:

(1) מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה כאמור, והכול באופן מסחרי;

(2) החזקה למטרת ביצוע פעולה מהפעולות האמורות בפסקה (1);

(3) הפצה בהיקף מסחרי;

(4) ייבוא לישראל שלא לשימוש עצמי.

(ב) בסעיף זה, "מוצר מפר" - מוצר נושא עיצוב לא רשום שיוצר בלא רשותו של בעל העיצוב הלא רשום, למעט מוצר כאמור שיוצר מחוץ לישראל ברשותו של בעל העיצוב או מי מטעמו."

בדברי ההסבר נאמר {מופיע כסעיף 69 בהצעת החוק}:

"סעיף 69

מוצע לקבוע מעשים שייחשבו כהפרה עקיפה של עיצוב לא רשום, אם בעת ביצוע הפעולה עושה הפעולה ידע או היה עליו לדעת שמדובר בעיצוב מפר. ואלה הפעולות: מכירה, לרבות הצעה למכירה, החזקה למטרות שימוש מסחרי או ייבוא לישראל שלא לשימוש עצמי של מוצר נושא עיצוב לא רשום שיוצר בלא רשותו של בעל העיצוב הרשום  ("עיצוב מפר").

ואולם מוצע להבהיר כי מוצר כאמור ששווק מחוץ לישראל ברשותו של בעל העיצוב לפי חוק מוצע זה, או מי מטעמו, במדינה שבה שווק, אינו עיצוב מפר. מטרתו של סייג זה להבהיר כי ייבוא מקביל אינו מהווה הפרה של עיצוב לא רשום, ור' דברי ההסבר לסעיף 39. לעניין הקביעה המוצעת שלפיה הפעולה תיחשב כהפרה עקיפה רק אם בעת ביצוע הפעולה עושה הפעולה ידע או היה עליו לדעת שמדובר בעיצוב מפר, ר' את דברי ההסבר לסעיף 70 ו- 79(2). יובהר כי הפעולות המפורטות בסעיף זה אסורות גם לגבי עיצוב רשום, כהפרה ישירה ובלא צורך בהוכחת ידיעה של המפר, וזאת מכוח סעיף 39(א) המוצע. סעיף זה מהווה, אם-כן, נדבך נוסף בהבדלים בין הזכות שמעניק עיצוב רשום, לבין זו שמעניק עיצוב לא רשום.

סעיף דומה מצוי בחוק זכות יוצרים סעיף 48."

3. חזקת הידיעה לעניין עיצוב לא רשום

סעיף 69 לחוק העיצובים, התשע"ז-2017 קובע כדלקמן:

"69. חזקת ידיעה לעניין עיצוב לא רשום

סימן בעל עיצוב לא רשום את המוצר נושא העיצוב בהתאם להוראות לפי סעיף 62, חזקה כי מי שניצל את העיצוב הלא רשום כאמור בסעיף 67 או שביצע פעולה כאמור בסעיף 68, ידע כי בעל העיצוב הלא רשום סבר כי עיצובו כשיר להגנה כעיצוב לא רשום בהתאם להוראות חוק זה."

בדברי ההסבר נאמר {מופיע כסעיף 70 בהצעת החוק}:

"סעיף 70

מוצע לקבוע חזקת ידיעה ולפיה אם סומן העיצוב כעיצוב לא רשום, או אם מדובר בעיצוב שהוגשה לגביו בקשה לרישום עיצוב שפורסמה והוא טרם נרשם (ומשכך הוא בגדר עיצוב לא רשום), חזקה כי מי  שעשה בו פעולות כאמור בסעיפים 68 או 69 ידע כי קיימות זכויות בעיצוב. מטרת הסעיף כפולה: ראשית, לתמרץ בעלי עיצובים לא רשומים לסמן אותם, ובכך לתרום לוודאות בקרב הציבור בעניין עיצובים לא רשומים; שנית, להעניק משקל ומשמעות לפומבי שסימון או פרסום העיצוב יוצר.

יצויין, כי לעניין בקשה לרישום עיצוב, החזקה תחל רק מעת מועד פרסומה של הבקשה ושל תיאורו החזותי של העיצוב הכלול בה. כלומר, ככל שבעל עיצוב שהוגשה בקשה לרישומו ביקש לדחות את פרסומו בהתאם לסעיף 23(ב), החזקה תחל ממועד הפרסום בלבד.

יודגש, כי חזקה זו אינה יכולה להקים, בפני עצמה, זכויות בעיצוב לא רשום. אם העיצוב הלא רשום אינו עומד בתנאי הכשירות הנדרשים לפי פרק ב', עצם הסימון לא יקנה זכויות כלשהן בעיצוב והחזקה לא תועיל לבעליו של העיצוב הלא רשום (ור' גם את דברי ההסבר לסעיף 63)."

4. הגנה בתובענה בשל הפרת עיצוב רשום

סעיף 70 לחוק העיצובים, התשע"ז-2017 קובע כדלקמן:

"70. הגנה בתובענה בשל הפרת עיצוב רשום

(א) עילה שניתן על-פיה לבטל את רישומו של עיצוב רשום תשמש הגנה טובה בתובענה על הפרת העיצוב הרשום; שוכנע בית-המשפט כי קיימת הגנה כאמור, יורה על ביטול רישום העיצוב או על תיקון הרישום בפנקס כך שישקף את הזכויות בעיצוב הרשום; הורה בית-המשפט על ביטול רישום כאמור, יחולו לעניין זה הוראות סעיף 49(ב), בשינויים המחוייבים.

(ב) טענה שלפיה עיצוב לא רשום לא היה כשיר להגנה לפי הוראות חוק זה תשמש הגנה טובה בתובענה על הפרת העיצוב הלא רשום."

בדברי ההסבר נאמר {מופיע כסעיף 72 בהצעת החוק}:

"סעיף 72

מוצע לקבוע כי עילה שניתן על-פיה לבטל את רישומו של עיצוב רשום תשמש הגנה טובה בתביעה על הפרת העיצוב הרשום, וזאת מן הטעם שאם העיצוב לא היה כשיר לרישום מלכתחילה, הרי שהוא אינו מוגן לפי תנאי החוק. עוד מוצע לקבוע, כי אם שוכנע בית-המשפט שקיימת הגנה כאמור, יורה על ביטול רישום העיצוב משום שכאמור, זה לא היה כשיר לרישום מלכתחילה, ויחולו הוראות סעיף 50(ב) סעיף-קטן (א). נוסף על כך מוצע לקבוע הוראה דומה לגבי טענות באשר לאי-כשירות של עיצוב לא רשום להגנה, בשינויים המחוייבים (סעיף-קטן (ב)). עוד מוצע לקבוע כי על סעיף זה לא יחולו דיני ההתיישנות (סעיף-קטן (ג)), בדומה להוראה שבחוק הפטנטים (ור' גם דברי ההסבר לסעיף 52)."