פרק א': כללי

1. סעיף 2 לפקודת הפטנטים והמדגמים

סעיף 2 לפקודת הפטנטים והמדגמים קובע כדלקמן:

"2. פירוש

בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן מלבד אם עניין הכתוב יחייב פירוש אחר:

"אמצאה" פירושה תוצרת חדשה, סחורה חדשה או אופן חדש של שימוש באמצעי שנתגלה או נודע או שומש מכבר, לכל צורך חרושת או תעשיה;

"בית-משפט" פירושו בית-משפט אשר לו שיפוט בדבר כפי שנקבע על-ידי הוראותיה של פקודה זו או, מקום שלא נקבע בית-משפט, בית-המשפט העליון היושב כבית-משפט לערעורים;

"בית-משפט מחוזי" פירושו בית-המשפט המחוזי או בתי-המשפט המחוזיים שנקבעו בצו מאת שר המשפטים כדי לשמש בשיפוט על-פי פקודה זו;מיום 22.1.1937

מס' 1 לשנת 1937

ע"ר מס' 660 מיום 22.1.1937 תוס' 1 עמ' 79

החלפת הגדרת "בית משפט מחוזי"

הנוסח הקודם:

  "בית משפט מחוזי" פירושו בית המשפט המחוזי של ירושלים;"בעל הפטנט" פירושו מי שרשום באותה שעה בפנקס הרישום כמקבל הפטנט או כבעליו;

"בעל מדגם חדש או מקורי":

(א) כשיוצר המדגם מבצע את העבודה בשביל אדם אחר בשכר, פירושו האדם שהמדגם נעשה בשבילו;

(ב) מקום שאיזה אדם רכש את המדגם או את הזכות להשתמש במדגם לגבי איזה חפץ, בין באופן בלעדי לו לבדו או באופן אחר -

פירושו - בכל הנוגע בדבר רכישת המדגם או הזכות, וכדי מידת רכישתם - האדם שרכש את המדגם או את הזכות כדלעיל;

(ג) בכל מקרה אחר, פירושו יוצר המדגם; ומקום שעברה זכות הקניין במדגם או בזכות השימוש בו מידי הבעלים המקוריים לאיזה אדם אחר, כולל המונח אותו אדם אחר.

"זכות מדגם" פירושה הזכות הבלעדית להשתמש במדגם לגבי כל חפץ מכל סוג שנרשם בו מדגם;מיום 25.5.2008

תיקון מס' 8

ס"ח תשס"ח מס' 2119 מיום 25.11.2007 עמ' 48ב (ה"ח 196)

  "זכות יוצרים" "זכות מדגם" פירושה הזכות הבלעדית להשתמש במדגם לגבי כל חפץ מכל סוג שנרשם בו מדגם;"חפץ" כשמדובר בסימני אמצאה, פירושו כל חפץ של תעשיה וכל חומר, מלאכותי או טבעי, או מקצתו מלאכותי ומקצתו טבעי;

"מדגם" אין פירושו אלא קווי דמות, צורה, דוגמה או קישוט שמייחדים לכל חפץ על-ידי תהליך או אמצעי תעשייתי, אם בעבודת יד או במכונה או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין-רואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראית עין, אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בניין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא התקן מיכני;

"ממציא ומבקש" כולל, בכפוף להוראות פקודה זו, את נציגו החוקי של ממציא או מבקש שמת;

"נציג חוקי" פירושו המבצע של צוואה או מנהל עזבון שנתמנה על-ידי בית-המשפט, וכשאין מבצע או מנהל עזבון, פירושו האיש או האנשים האחראים, על-פי חוק הירושה הנוהג, לפרעון חובותיו של המת;

"סוכן פטנטים" פירושו אדם, פירמה או חברה העוסקים לשם ריווח בעסק של הגשת בקשות לפטנטים והשגתם בישראל או במקומות אחרים;

"פטנט" פירושו כתב זכות לאמצאה;

"ארגון הסחר העולמי" - ארגון הסחר העולמי שהוקם בהסכם שנחתם במרקש ביום 15 באפריל 1994;

מיום 1.1.2000

תיקון מס' 5

ס"ח תש"ס מס' 1721 מיום 30.12.1999 עמ' 46 (ה"ח 2819)

הוספת הגדרת "ארגון הסחר העולמי""מדינה חברה" - מדינה שהיא צד לאמנת פריס או חברה בארגון הסחר העולמי;

מיום 1.1.2000

תיקון מס' 5

ס"ח תש"ס מס' 1721 מיום 30.12.1999 עמ' 46 (ה"ח 2819)

"אמנת פריס" - אמנה בדבר הגנת הקניין התעשייתי שנחתמה בפריס בשנת 1883 ותיקוניה, ככל שישראל חייבת בהם."

2. פיצויים סטטוטורים

ב- ע"א 8951/10 {המערערת נ' המשיבים, תק-על 2014(4), 3854 (2014)} דן בית-המשפט העליון במסגרת ערעור שהגישו חברות בעלות מדגמים רשומים, בגובה הפיצוי שנפסק להן בגין הפרת זכויות במדגמים רשומים של מוטות לנשיאת דגל המיועדים להתקנה על כלי רכב, תוך קיזוזו מחובן לחברה העוסקת בייצור מוצרי פלסטיק.

השופט נ' סולברג ציין, כי סעיף 37(2) לפקודת הפטנטים והמדגמים, שעניינו בפיצויים בגין הפרת זכויות במדגמים רשומים, ואשר נוקט בלשון "דמי הנזק שיפסוק בית-המשפט" - אינו מונע - על-פי לשונו ועל-פי תכליתו - פיצוי המבוסס על נזק לכאורי שנגרם לבעל הזכות במדגם {להלן גם: "המעצב"} - דהיינו, אבדן רווחים שניתן היה להפיק, או לחילופין פיצוי על בסיס רווחיו של המפר, כלומר, פיצוי בשל עשיית עושר ולא במשפט.

אולם, סוגיית הכללים המנחים לפיצוי בגין הפרת זכויות במדגמים רשומים, נדונה בבית-המשפט העליון, בפסק-דין אחד משנות השישים, שבו קבע כב' השופט י' זוסמן, כי "לא נקבע בסעיף 37(2) כל סכום מכּסימלי" לגבי דמי הנזק "כפי שיוערכו על-ידי בית-המשפט", והחזיר את הדיון לבית-המשפט המחוזי לצורך המשך בירור סוגיית הנזק {ע"א 269/63 גינת נ' סידס, פ"ד יז(4), 2551, 2553 (1963)}. 

בדונו בשאלה המרכזית - עקרונות חישוב הפיצויים לנזקי המעצב, בעל הזכויות במדגמים - ציין בית-המשפט העליון, כי בהיעדר כללים מנחים בסוגיית חישוב הפיצוי בגין הפרת זכויות במדגמים רשומים לפי סעיף 37(2) לפקודת הפטנטים והמדגמים, בהיותה פקודה מנדטורית, ארכאית, נדרש לסקירת משפט משווה, במיוחד לדין האנגלי.

בית-המשפט העליון סקר את המשפט המשווה, וציין כי הן בהתאם לדין האנגלי, הן בהתאם לדין האמריקאי, אין מניעה מלפסוק פיצוי בגין הפרת זכויות במדגם רשום על בסיס אובדן הרווחים שניתן לייחס למעצב, או על בסיס הרווחים שהופקו על-ידי המפר.

בית-המשפט פסק, כי זוהי הפרשנות הראויה ליציקת תוכן בסעיף 37(2) לפקודת הפטנטים והמדגמים. פרשנות זו, גם מתיישבת עם האינטרס שבמתן הגנה עודפת לבעל הזכויות במדגם הרשום ביחס לבעל הזכויות במדגם הלא רשום. מסקנה זו ביחס לפרשנות הראויה לסעיף 37(2) לפקודת הפטנטים והמדגמים, מתחזקת גם לנוכח הדין הקנדי, המאפשר גם הוא פיצוי בגין הפרת זכויות במדגמים רשומים על בסיס אובדן הרווח של המעצב או על בסיס הרווחים שהופקו על-ידי המפר.